דפוס הנמל בע"מ נ' הנטר פרונט בע"מ

פסק דין

חברת "דפוס הנמל בע"מ" (להלן: "התובעת") הנה חברה פרטית העוסקת בייצור ובהדפסת אריזות, למוצרים שונים ובכלל זה למזון ולתרופות.

חברת "הנטר פרונט בע"מ" (להלן: "הנתבעת") הנה חברה פרטית אשר רכשה ביום 15.10.10 את זכויות הבעלות של חברת "יוסף מוסלח בע"מ" (להלן: "המוכרת") בנכס ששטחו 985 מ"ר בגוש 11630 חלקה 19, ברחוב מקלף 30 חיפה (להלן: "הנכס").

הצדדים חלקו מבנה אחד. חלקו של הנכס הושכר לתובעת מיום 1.12.06 עד ליום 30.12.07 על ידי המוכרת, עם אופציה להארכת חוזה השכירות ל – 5 שנים. חלק זה של הנכס הושכר כמחסן מלאי וציוד למפעל הדפוס שבבעלות התובעת (להלן: "המושכר/ מחסן") וחלקו האחר שימש את הנתבעת כמוסך.

הנתבעת רכשה את הנכס בו נמצא המחסן, בכפוף לזכויות התובעת.

עניינה של תובענה זו הוא פיצוי כספי בגין הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מהתנהלות הנתבעת; בכתב התביעה נטען כי הנתבעת עשתה דין לעצמה ובאופן חד צדדי ובלא הסכמת התובעת, פערה פתח בקיר המושכר לתובעת, המשמש אותה לשם אחסנת חומרי גלם וציוד לצרכי בית העסק של התובעת. פעילות זו גרמה לנזקים כבדים לחומרי הגלם והציוד המאוחסנים במבנה המושכר.

רקע:

ביום 1.12.08 נחתם הסכם שכירות בין התובעת לבין המוכרת. הסכם השכירות הסדיר את השימוש במושכר ובכללו את תקופת השכירות. לתובעת נתנה האופציה להארכת תקופת השכירות ל - 5 שנים נוספות (האופציה כתובה בחוזה בכתב יד).

ביום 15.10.10 נחתם הסכם מכר המוכרת לבין הנתבעת במסגרתו רכשה הנתבעת את המקרקעין עליו מצוי המבנה המושכר.

המוכרת דאגה להסדיר את זכויותיה של התובעת במבנה השכור בהסכם המכר כאשר החזקה בנכס הועברה לנתבעת בכפוף לזכויות התובעת במושכר.

לאחר רכישת הנכס, החלה הנתבעת בעבודות שיפוצים נרחבות הכוללות פתיחת פתחים במחסן, בקיר המפריד בין המחסן לשטח המוסך.

אי לכך, פנתה התובעת בבקשה דחופה במעמד צד אחד, להורות על מניעת המשך ביצוע העבודות, ולהורות על פיקוח מהנדס על ביצוען, שכן בין השאר נערכו עבודות חפירה במבנה, והתובעת חששה לקריסת קירות וגרימת נזקים נוספים.

ביום 13.6.11 התקיים דיון במעמד התובעת בלבד ובסופו ניתן צו מניעה זמני המורה לנתבעת להפסיק לאלתר כל עבודה המתבצעת במושכר, וכן לסגור ולאטום את הפתחים אשר פתחה הנתבעת בקירות המושכר, וזאת במטרה להקטין את הנזקים. כמו כן חויבה הנתבעת להעמיד שמירה במקום על מנת למנוע מזרים להיכנס לשטח המוחזק על ידי המבקשת.

ביום 14.6.11 התקיים דיון במעמד הצדדים. מטעם התובעת התייצב מנכ"ל התובעת, מר מאיר בן שטרית, ומטעם הנתבעת התייצב בעלי הנתבעת, מר תאופיק חסון. הוחלט על ביקור בית המשפט בנכס.

לאחר הביקור בנכס מיום 15.6.11 הוריתי לנתבעת לקיים את ההחלטה הקודמת (מיום 13.6.11) ולאטום בחומר בטון את הפתחים אשר נוצרו על ידי הנתבעת, וכן נאסר על הנתבעת "לגעת" בדלת החיצונית של המחסן. התובעת נתבקשה להעביר לבית המשפט את אישורי תשלומי הארנונה, אישורי הביטוח ודרישות המיגון, ואכן בהמשך הומצאו אישורים אלו על ידי התובעת.

ביום 16.6.11 לאחר ביקור בימ"ש בנכס, ניתנה החלטה לפיה צו המניעה הזמני אשר ניתן לתובעת במעמד צד אחד נשאר על כנו. על הנתבעת היה לסגור את כל הפתחים אשר פתחה הן בקומה התחתונה והן בקומה העליונה, והיה על הנתבעת להשיב את המצב לקדמותו. עוד נקבע כי האטימה צריכה להיות מבטון כפי שעשוי הקיר כולו.

התובעת כבר אינה שוכרת את המושכר ויצאה ממנו בתום תקופת השכירות.

ראיות התביעה:

מטעם התביעה הוגשה חוות דעתו הטכנית של מהנדס המכונות, מר שמואל בר-שלמה (ת/2). חוות דעת זו היוותה בסיס לחוות הדעת השמאית של השמאי איתן בוטינסקי (ת/3). תכנן יפורט בדיון.

מנכ"ל התובעת, מר מאיר בן שטרית (תצהיר עדות ראשית- ת/1) העיד כי נעשו אין ספור פניות אל הנתבעת, בעל פה ובכתב, במסגרתן הובהר לה כי מעשיה עומדים בניגוד להסכם השכירות ולהוראות הדין, אך הנתבעת המשיכה לנהוג בכוחניות, כפי שהתבטא מנהל הנתבעת "אני אעשה בנכס שלי מה שאני רוצה".